מיליוני ישראלים יושבים על אוצר כספי שאינם יודעים עליו. מדובר בחסכונות, קופות גמל, קרנות פנסיה וחשבונות בנק ישנים שנשכחו עם השנים. לפי נתוני משרד האוצר, קיימים כ-15 מיליארד שקל המוגדרים ככספים אבודים במערכת הפיננסית. הכסף הזה שייך לאזרחים, אבל רובם לא מודעים לקיומו.
מהם כספים אבודים ולמה זה קורה
כספים אבודים הם כספים שנמצאים בבעלותכם, אך שכחתם מקיומם או לא ידעתם שהם קיימים מלכתחילה. מצב זה נוצר במיוחד כאשר מחליפים מקומות עבודה, סוגרים חשבונות בנק או פשוט לא עוקבים אחרי חסכונות פנסיונים ישנים. המעבר שעשתה המדינה בשנת 2005, כאשר ניהול החסכונות הפנסיונים עבר מהבנקים לחברות הביטוח ובתי ההשקעה, יצר גל של כספים שאבדו בתהליך ההעברה. רבים לא עקבו אחרי כספם לאן הוא נדד, וכך נוצרו מאות אלפי קופות שאין להן דורש.
איתור כספים משרד האוצר – איך זה עובד
משרד האוצר הקים את מנוע החיפוש "הר הכסף" במאי 2013, במטרה לעזור לאזרחים לאתר את הכספים השייכים להם. מדובר במערכת ממוחשבת המחוברת לכל חברות הביטוח, קרנות הפנסיה והבנקים במדינה. המערכת סורקת את כל הקופות הלא פעילות ומאתרת כספים הרשומים על שמכם.
הסטטיסטיקה מרשימה – תוך ימים ספורים מהשקת האתר, כ-900,000 ישראלים ביצעו חיפוש, ו-83% מהם מצאו כספים אבודים שלא ידעו עליהם. זה אומר שיותר מ-8 מתוך 10 אנשים יכולים למצוא כסף שמחכה להם.
מה כולל התהליך וכמה זה עולה
התהליך פשוט יחסית. צריך להזין את מספר תעודת הזהות ופרטי זיהוי נוספים, והמערכת מציגה אם יש לכם כספים אבודים. השירות הממשלתי בסיסי וחינמי, אך הוא מספק מידע חלקי – רק פרטי התקשרות של החברות שבהן נמצא הכסף, בלי לציין כמה כסף מדובר. רבים פונים לחברות פרטיות, כמו הר הכסף, שעובדות ברישיון משרד האוצר ומבצעות איתור יסודי יותר. שירותים אלה כוללים גם פניה אישית לכל הגופים, בדיקת התיק הפנסיוני והביטוחי, וליווי בתהליך המשיכה של הכספים.
איתור כספים משרד האוצר עשוי לחשוף גם כספים של קרובי משפחה שנפטרו. במקרה כזה יש להזין את תעודת הזהות של הנפטר לצד פרטי קרוב משפחה מדרגה ראשונה. המערכת תאתר חסכונות, חשבונות בנק וביטוחים שהמנוח השאיר.